ללו ואח' נ' החברה הכלכלית לראשון- לציון בע"מ ואח'

פסק דין

לפני תביעה כספית ע"ס 3 מיליון ₪, שהגישו התובעים נגד הנתבעים, ותביעה שכנגד שהגישה הנתבעת 1 נגד התובעים, ע"ס 363,047 ₪.

הרקע לתביעות

התובע 1 (להלן: "ללו") היה החל משנת 1995 וכן בתקופה הרלוונטית מעצב שמלות כלה וזאת החל משנת 1995. בשנת 2003 הקים התובע חברה - התובעת 2 (להלן: "החברה") - באמצעותה ניהל את פעילותו העסקית בסלון הכלות: עיצוב וייצור שמלות כלה, השכרתן בישראל ומתן שירותים נלווים לכלות ערב חתונתן.

הנתבעת 1 הנה החברה הכלכלית לראשון לציון (להלן: "חכ"ר").

הנתבע 2 כיהן כמנכ"ל חכ"ר בזמנים הרלוונטיים לתביעה (להלן: "דואני").

בשנים 1997-2005 ללו שכר מחכ"ר שטחים בבניין שבבעלותה ברח' יסוד המעלה פינת הרחובות ירושלים ואחד העם בראשון לציון (להלן: "המושכר"), משם ניהל את עסקו לסלון כלות, באופן הבא:

על פי הסכם שכירות מיום 8.6.97 שכר ללו מחכ"ר את יחידה מס' 2 במושכר - שטח של 91.5 מ"ר בקומת הקרקע בבניין.

כחודש לאחר מכן, ביום 27.8.97 חתמו ללו וחכ"ר על הסכם שכירות נוסף על פיו שכר ללו מחכ"ר את יחידה מס' 4 במושכר - שטח של 84.89 מ"ר בקומת הקרקע.

ביום 7.12.00 נחתם הסכם שכירות נוסף לפיו שכר ללו מחכ"ר את יחידה 3 במושכר - שטח של 79.63 מ"ר, ונחתם הסכם שכירות חדש הכולל את שלוש היחידות, סה"כ 259.53 מ"ר ברוטו, לתקופה של כחמש שנים מיום 1.11.00-30.10.05 עם אופציה להארכת תקופת השכירות למשך שנה בכל פעם ולא יותר מ-5 שנים נוספות. דמי השכירות עליהם הוסכם היו 13,334 ₪ לחודש לשנת השכירות הראשונה ו-14,584 ₪ לחודש החל משנת השכירות השניה ואילך בתוספת מע"מ והצמדה למדד.

(הסכמי השכירות צורפו כנספח א לכתב התביעה).

ביום 17.9.03 חתמו הצדדים על תוספת להסכם השכירות מיום 7.12.00, לפיה שכר ללו מחכ"ר שטח נוסף של 53.4 מ"ר בקומת קרקע של המושכר (נספח א לכתב ההגנה).

החברה (התובעת 2 והנתבעת שכנגד) לא היתה צד לחוזים אלה.

אין מחלוקת, כי משלב מסוים לאחר שנת 2000 החל ללו לפגר בתשלום דמי שכירת המושכר לנתבעת, והתנהל דין ודברים בין הצדדים בעניין זה. ביום 7.6.04 נחתם בין הצדדים זיכרון דברים להסדרת חוב דמי שכירות העבר והסדר התשלומים השוטפים.

ביום 19.6.05 חתם ב"כ הנתבעים על מכתב המופנה אל ללו, ולפיו נכון ליום 29.5.05 עמד חובו כלפי חכ"ר בגין המושכר ע"ס של 158,026 ₪. במכתב הודע לללו כי אם לא יפרע החוב בתוך 7 ימים יהיה עליו לפנות את המושכר עד ליום 31.7.05 (נספח ב לכתב התביעה).

באותו יום, 19.6.05, התקיימה פגישה בין הצדדים במשרדו של דואני בנוכחות עו"ד אשד. לטענת ללו, במהלך הפגישה הציג לו דואני את המכתב דלעיל, אך בסופו של דבר המכתב לא נמסר לו, וזאת לנוכח תכנית לכיסוי החוב באמצעות הקמת חברה חדשה, תכנית שאותה הציג ללו בפגישה.

הנתבעים מכחישים את תוצאות הפגישה, אך אינם מכחישים את עצם קיומו של המכתב ועומדים אחר תכנו.

ביום 24.7.05 הורה דואני למנהל התפעול של חכ"ר, מר חיים יאבו, לנעול את המושכר ולהחליף במושכר מנעולים ובמחסן שהיה חלק ממנו. ציוד החברה ומלאי שמלות הכלה והמחוכים שהיו בסלון הכלות נותרו במושכר.

מיום 5.9.05 השכירה חכ"ר את המושכר לשוכרת חלופית.

ביום 5.10.06 הגיש ללו בקשה למתן צו כינוס והכרזתו כפושט רגל. ביום 13.8.07 ניתן צו כינוס והתיק נסגר ביום 22.6.09 באישור בית המשפט להסדר נושים שהציג ללו. אין מחלוקת כי חכ"ר לא הגישה תביעת חוב נגד ללו במסגרת תיק הפש"ר.